[fusion_builder_container background_color="" background_image="" background_parallax="none" enable_mobile="no" parallax_speed="0.3" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" video_url="" video_aspect_ratio="16:9" video_webm="" video_mp4="" video_ogv="" video_preview_image="" overlay_color="" overlay_opacity="0.5" video_mute="yes" video_loop="yes" fade="no" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding_top="20" padding_bottom="20" padding_left="" padding_right="" hundred_percent="no" equal_height_columns="no" hide_on_mobile="no" menu_anchor="" class="" id=""][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"][fusion_text]
מעשה בתמיסת עמילן
העמילן הוא חומר טבעי, שמיוצר על-ידי צמחים, כמקור זמין לאנרגיה. העמילן נאגר בגוף הצמח, ובעת הצורך, 'פונה' הצמח למאגרי העמילן שלו ומשתמש בהם להפקת האנרגיה שדרושה לו כדי להתקיים.
אנו, בני האדם, מסוגלים לעכל עמילן, ולכן ניתן למצוא אותו בשימוש רחב בתחום המזון. בתעשייה, העמילן משמש בין היתר לייצור דבקים, נייר וטקסטיל.
תמיסת העמילן, שהכנו בכיתה לצורך הניסוי המדעי שביצענו, היא בבסיסה תערובת של עמילן במים. הכנתה פשוטה למדי. תוכלו להכינה גם אתם, בבית, אם יש ברשותכם עמילן תירס. עמילן התירס קרוי גם 'קורנפלור', ומשמש להסמכה של רטבים שונים, בעיקר בגזרת הקינוחים, ולכן סביר שתמצאו אותו באחת ממגירות מוצרי האפיה שבמטבח שלכם. לא מצאתם? גשו לסופר הקרוב, שם תוכלו למצוא עמילן, ובזיל הזול.[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_imageframe lightbox="no" gallery_id="" lightbox_image="" style_type="none" hover_type="none" bordercolor="" bordersize="0px" borderradius="0" stylecolor="" align="none" link="" linktarget="_self" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" hide_on_mobile="no" class="" id=""] 
[/fusion_imageframe][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"][fusion_text]
טרם הכנת התמיסה – הידעתם שניתן להכין עמילן בבית?
אם לדייק, אנחנו לא מכינים את עמילן (הצמחים, כאמור, מייצרים אותו), אלא מפיקים אותו מצמחים עשירים בעמילן, ובראשם – התירס ותפוח האדמה.
ניתן להפיק עמילן מתפוחי אדמה על ידי גריסתם והשרייתם במים. כעבור זמן מה, מסננים את מי ההשריה, שומרים אותם ונפטרים מתפוחי האדמה (או שמכינים מהם לביבות). נותנים למי ההשריה לעמוד לזמן בקערה או מיכל, ואז שופכים אותם. לאחר ששפכנו אותם, נגלה שכבה לבנה בתחתית הקערה. זהו עמילן תפוח האדמה.
כיצד מכינים את תמיסת העמילן?
יש ברשותכם עמילן? היה קל הרבה יותר לקנות שקית עמילן בסופר מאשר להפיק אותו בעצמנו, נכון?
כעת, עלינו לערבב עמילן תירס ומים ביחס נפחי של 2 ל-1. לכל 2 מ"ל עמילן, אנו נזקקים למ"ל אחד של מים. ערבבו את הכמויות הבאות בתור התחלה. בהמשך, אם ברצונכם לקבל תמיסה בכמות גדולה יותר, תוכלו להגדיל את המנה.
3 כפות גדושות של עמילן (כ-50 מ"ל / 30 גר') לכפית וחצי של מים (כ-25 מ"ל).
יש לערבב את התמיסה בעדינות ובאיטיות. ככל שתאיצו את קצב הערבוב, כך ההתנגדות שיפעיל העמילן תגבר, ומה שיקשה עלינו את הערבוב. מיד נסביר מדוע זה קורה.
רוצים להכניס צבע לעניינים ולצבוע את התמיסה? טיפה אחת של צבע מאכל תעשה את העבודה.
[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="2_5" last="no" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]בכיתה, הפעלנו על תמיסת העמילן כוחות ולחצים. לחצנו על התמיסה בעזרת כפית במהירות ובכוח, גלגלנו את התמיסה בין שתי ידינו לצורת כדור, ועוד. בכל אחת מהפעולות הללו, נתקלנו בהתנהגות מוזרה: ראינו שכאשר הפעלנו כוח על תמיסת העמילן שהכנו, התמיסה, שהיא זורם לא-ניוטוני, הפעילה התנגדות, ולמעשה התנהגה כמו שהיינו מצפים שחומר מוצק יתנהג!
כשהפסקנו להפעיל כוח על התמיסה, ה[fusion_tooltip title="המילה 'זורם' מתארת את כל מצבי הצבירה שאינם מוצק" placement="top" trigger="hover" class="" id=""]זורם[/fusion_tooltip] הלא ניוטוני חזר להתנהג כמו שהיינו מצפים מנוזל להתנהג.[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="3_5" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_tagline_box backgroundcolor="" shadow="no" shadowopacity="0.7" border="1px" bordercolor="" highlightposition="top" content_alignment="left" link="" linktarget="_self" modal="" button_size="" button_shape="" button_type="" buttoncolor="" button="" title="'ניוטוני'? על שם מי נקראים זורמים אלו?" description="" margin_top="" margin_bottom="0px" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""]אייזיק ניוטון היה הפיזיקאי שהגדיר את חוק הצמיגות. חוק זה אומר שאם נפעיל על זורם כוח, העיוות שיווצר בזורם (המידה בה תשתנה הצורה שלו) יתאים למידת הכוח שהפעלנו עליו (ובשפה המתמטית – יחס ישר). אם הפעלנו כוח מועט – הוא יתעוות במידה מועטה. אם הפעלנו כוח רב – הוא יתעוות במידה רבה.
התנהגותו של זורם ניוטוני, 'רגיל', כפופה לחוק הצמיגות של ניוטון. התנהגות של זורם לא-ניוטוני אינה כפופה לחוק זה.[/fusion_tagline_box][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="3_4" last="no" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
הנה תזכורת למה שחווינו בכיתה:[/fusion_text][fusion_youtube id="f8GWLZy04x0" width="" height="" autoplay="no" api_params="&rel=0&start=22&end=41&controls=0&showinfo=0&modestbranding" class=""/][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_4" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="20px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
בכיתה לא הזדקקנו לפשיט. הפעלנו כוח על התמיסה באמצעות ידינו החשופות ובעזרת כפית. התוצאה הפליאה אותנו באותה המידה.
הסרטון לקוח מערוץ היוטיוב של TheBackyardScientist.
[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"][fusion_text]הסרטון הוא באנגלית. לא קיבלנו אישור להוסיף לו כתוביות בעברית, ולכן אנו מצרפים את התרגום כאן:
"כאשר אני יוצק את החומר לתוך מיכל, הוא זורם כמו נוזל.
אני יכול לשָׁקֵּעַ את היד באיטיות, והיא חודרת פנימה ללא בעיה.
אבל כאשר אני מכה את החומר בעזרת פטיש, הנוזל הופך מיד למוצק וגורם לפטיש לקפוץ בחזרה החוצה."
חשוב להדגיש הנוזל הלא-ניוטוני לא באמת משנה את מצב הצבירה שלו מנוזל למוצק, ובחזרה. זהו נוזל שנשאר נוזל, שעובר להתנהג כפי שהיינו מצפים שיתנהג חומר מוצק, ברגעים שבהם אנו מפעילים עליו כוח.[/fusion_text][fusion_text]
מדוע מתנהג הזורם הלא-ניוטוני כפי שהוא מתנהג?
ניזכר לרגע מהו נוזל 'רגיל' (המתנהג על פי הגדרת הזורם הניוטוני) – נוזל שכזה הוא חומר שמתעוות (ובמילים אחרות – משנה את צורתו) ביחס ישר לכוח שאנו מפעילים עליו.
כדי להבין מה זה אומר, הניחו לפניכם קערת מים. כעת, נסו להעביר את ידכם דרך המים, תחילה במהירות איטית, ואחר-כך במהירות גבוהה. שמתם לב, שלא משנה באיזו מהירות העברתם את היד בתוך המים, המים 'פינו את הדרך' ליד שלכם ואפשרו לה לעבור? פעולת 'חיתוך המים' שביצעתם הנה הפעלת כוח על המים. כאשר עשיתם זאת, המים שינו את צורתם לנוכח הכוח שידכם הפעילה, ואפשרו לה לעבור, כמעט ללא התנגדות.
זורם לא ניוטוני, כפי שלמדנו, עובד בצורה הפוכה. כאשר נעביר את ידינו דרך נוזל לא ניוטוני באיטיות, הוא יתנהג בדומה למים – הוא ישנה את צורתו כדי לאפשר ליד שלנו לעבור, ויפעיל התנגדות קלה, אם בכלל. אך כאשר נעשה זאת במהירות, הוא יעשה לנו 'דווקא'. הוא יתעקש לשמור על צורתו ולא ישנה אותה, תוך כדי שהוא מפעיל התנגדות על היד שלנו, ומסרב לאפשר לה לעבור דרכו.
כמו תמיד, ההסבר נמצא במבנה החומר
ניתן להסביר את המאפיין הייחודי הזה, בתכונות הזורם הלא ניוטוני, על ידי האופן שבו המולקולות של החומר מסודרות:
תמיסת עמילן במים הנה תערובת של חומר מוצק – העמילן, בחומר נוזלי – המים. בתערובת, מולקולות העמילן ומולקולות המים מפוזרות בצורה אקראית. כאשר אנו מפעילים כוח על התערובת, מולקולות העמילן הגדולות נצמדות זו לזו ומסרבות לנוע אחת ביחס לשניה, עקב כוחות החיכוך הגדולים שנוצרים ביניהן. מולקולות המים שבתמיסה קטנות יותר ממולקולות העמילן, ונכלאות ביניהן ללא יכולת לזוז. מצב שכזה נותן לתמיסה מבנה קשיח ומוצק, לכאורה, כל עוד אנו מפעילים כוח על התערובת. ברגע שנרפה, מולקולות העמילן תיפרדנה זו מזו, מולקולות המים תשתחררנה ותחזורנה לזרום, והתמיסה תחזור להתנהג כנוזל.
[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="3_4" last="no" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="" margin_bottom="0px" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_youtube id="f8GWLZy04x0" width="" height="" autoplay="no" api_params="&rel=0&start=76&end=103&controls=0&showinfo=0&modestbranding" class=""/][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_4" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="" margin_bottom="0px" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
עוד מאותו סרטון של TheBackyardScientist:
הפעם המדען מהחצר האחורית החליט למלא בלון בתמיסת עמילן, ולירות לכיוונו כדור גומי קטן (לא לנסות בבית!).
שימו לב איך תמיסת העמילן נופלת כאבן כבדה אל המיכל שמתחתיה, וחוזרת מיד לצורתה המקורית – נוזל.
[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="" margin_bottom="0px" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
כמה רעיונות לשימוש טכנולוגי שניתן לעשות בזורם לא-ניוטוני
השינוי שעובר הזורם הלא-ניוטוני בין מצבי הצבירה, לכאורה, מהווה יתרון בשימושים טכנולוגיים שונים שאנו מייעדים לחומרים מן הסוג הזה. הנה שתי דוגמאות:
חליפת שריון גמישה לחיילים:
חישבו על שריון העתיד: חליפה שהמעטפת שלה, בין שכבת הבד החיצונית לפנימית, תמולא בזורם לא-ניוטוני. הזורם יישאר במצבו הנוזלי כאשר החייל עומד או מתנועע. אך כאשר כדור, חלילה, פוגע בחליפה, הזורם שבחליפה יפעיל התנגדות לחדירת הכדור, ויגן על החייל מפני פגיעה.
מדוע לא קיימות חליפות מן הסוג הזה היום? מפני שקיימת בעיה בעיצוב חליפה שכזו, בשל הקושי לבצע חישוב מדויק של הלחצים שמפעיל החייל על הזורם שבחליפה, בעת פעילות שגרתית של החייל (תנועה במהירויות שונות, התכופפות וכולי), לעומת הלחצים שמופעלים על הזורם בעת פגיעה של כדור. הרי לא נרצה, לכשיגיע רגע האמת, שהחליפה תמנע מהחייל להתנועע, נכון?
רפידות נעליים
זורמים לא ניוטוניים יכולים לסייע בעיצוב הדור הבא של הנעליים. ניתן לייצר סוליה (שמהווה את השכבה החיצונית של משטח הנעל) או רפידה (שמהווה את השכבה הפנימית של משטח הנעל) שממולאות בזורם המיוחד.[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="3_5" last="no" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="" margin_bottom="0px" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]מדוע? מכיוון שהולכי רגל רבים היו מעוניינים בנעל שתהיה נוחה מאוד בזמן הליכה, אך יציבה מאוד בזמן פעילות ספורטיבית מאומצת. במהלך עמידה, הליכה או ריצה קלה, הלחץ שמפעילה הרגל שלנו על הנעל חלש יחסית. לכן, כאשר אנו עומדים או הולכים, הזורם שנמצא ברפידת הנעל יישאר במצבו הנוזלי. כך אנו נהנה מנעל בעלת משטח רך שמתאים את עצמו לצורת הרגל שלנו, בכל רגע נתון. חישבו כמה נוחה תהיה נעל שכזו.[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="2_5" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="20px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_imageframe lightbox="no" gallery_id="" lightbox_image="" style_type="none" hover_type="none" bordercolor="" bordersize="0px" borderradius="0" stylecolor="" align="none" link="" linktarget="_self" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" hide_on_mobile="no" class="" id=""] 
[/fusion_imageframe][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"][fusion_text]
אך כאשר אנו קופצים בשיעור ההתעמלות או יוצאים לריצה מסביב לבית, הרגל שלנו מפעילה על הנעל לחצים חזקים יותר. במצב שכזה, הנוזל הניוטוני 'יתקשח' חלקית, ובכך יגביר את בלימת הזעזועים ויסייע 'להחזיק' את הרגל שלנו בתוך הנעל ביציבות רבה.[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]מדליק ורב שימושי, נכון? מה עוד ניתן לעשות עם זורם לא-ניוטוני? דברים רבים.
בתנאים מסויימים, אפשר אפילו ללכת עליו, ולהרגיש שהולכים על מים (כפי שנראה בהמשך)![/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
זורם לא ניוטוני על סוגיו השונים
לא כל הנוזלים שאינם ניוטוניים מתנהגים בצורה דומה תחת לחץ.
חלקם מתנהגים באופן 'מוצק' יותר, אחרים מציגים התנהגות 'נוזלית' יותר.
חלק מהחומרים האלו מגיבים יותר ביחס לעוצמת הלחץ המופעל על החומר, בעוד שאחרים מגיבים יותר ביחס למשך הזמן שהלחץ מופעל.
זורמים לא ניוטוניים שאנו מכירים מחיי היומיום:
[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="2_3" last="no" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="20px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
קטשופ
הקטשופ הוא זורם לא ניוטוני, כלומר: צמיגותו משתנה תחת לחץ, ואיננה קבועה. אנו מכירים את התופעה כאשר אנו מרעידים בקבוק קטשופ, עד שהקטשופ הופך מספיק נוזלי כדי להואיל בטובו ולצאת מהבקבוק. ההרכב המולקולרי של הקטשופ הוא שקובע את התכונה המיוחדת הזו:
פוליסכרידים (מולקולות סוכר ענקיות), סוכרים, חומצות ומים הם עיקר מרכיבי הקטשופ. סידור המולקולות של הרכיבים הללו אלו משתנה כאשר מופעל לחץ על הקטשופ, אז המולקולות מגיבות במהירות, 'מתיישרות', ומאפשרות לקטשופ לזרום ביתר קלות. כאשר הלחץ מפסיק, המולקולות חוזרות למצבן המקורי הלא מסודר. [/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_3" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="20px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_separator style_type="none" top_margin="50px" bottom_margin="" sep_color="" border_size="" icon="" icon_circle="" icon_circle_color="" width="" alignment="center" class="" id=""/][fusion_imageframe lightbox="no" gallery_id="" lightbox_image="" style_type="none" hover_type="none" bordercolor="" bordersize="0px" borderradius="0" stylecolor="" align="none" link="" linktarget="_self" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" hide_on_mobile="no" class="" id=""] 
[/fusion_imageframe][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="20px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
דבש
צמיגותו של הדבש משתנה גם היא, בדומה לקטשופ, ביחס לעוצמת הלחץ שמופעלת עליו.
[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="2_3" last="no" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="20px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
קרם (מוקצף)
קרם וקצפת מכינים מחלבון הביצה, שהוא תמיסה של חלבונים המומסים במים (90% מתוכן הביצה הוא מים). כשאנו מקציפים חלבונים אנו מבצעים שתי פעולות: (1) מכניסים אוויר לתערובת, ו-(2) משנים את מבנה החלבון, כתוצאה מהלחץ שאנו מפעילים עליו כאשר אנו מקציפים. בסוף פעולת ההקצפה, החלבון נמצא במצב אחר. הוא כבר אינו נוזלי, אלא שומר על צורה יציבה, שמזכירה מוצק. ההסבר המולקולרי הוא כזה: המים שבקצף (התחלנו עם תמיסה של חלבונים במים, זוכרים?) מוחזקים במבנה מסודר שבו החלבון מחזיק וכולא רשת קשיחה של בועות.[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_3" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="20px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_separator style_type="none" top_margin="50px" bottom_margin="" sep_color="" border_size="" icon="" icon_circle="" icon_circle_color="" width="" alignment="center" class="" id=""/][fusion_imageframe lightbox="no" gallery_id="" lightbox_image="" style_type="none" hover_type="none" bordercolor="" bordersize="0px" borderradius="0" stylecolor="" align="none" link="" linktarget="_self" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" hide_on_mobile="no" class="" id=""] 
[/fusion_imageframe][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container][fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="solid" padding="" margin_top="20px" margin_bottom="" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id=""][fusion_text]
ללכת על המים
הבטחנו להראות לכם איך ההתנהגות של הנוזל הלא ניוטוני מאפשרת לנו אפילו לעמוד וללכת עליו. באוניברסיטת לאמאר שבטקסס מילאו בריכה קטנה בנוזל לא ניוטוני, כך שכולם יכלו להתנסות וליהנות. כל מה שצריך כדי להכין בריכה שכזו אצלכם בבית, הם רק כ-1600 ליטר של מים ו-1000 ק"ג של עמילן תירס ;).
ואם הכנתם בריכה שכזו, זכרו שעל הנוזל הלא ניוטוני כדאי לנוע מהר, אחרת שוקעים![/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"][fusion_youtube id="RIUEZ3AhrVE" width="" height="" autoplay="no" api_params="&rel=0&start=9&end=136&controls=0&showinfo=0&modestbranding" class=""/][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]
