העין האנושית

נסו לענות נכונה על האתגר שאיתו סיימנו את הפעילות בנושא העין האנושית. עליכם להביט על כל אחת מהמילים ולומר במהירות ובקול מהו הצבע שבו המילה צבועה.

היה קשה?

אם יש לכם בבית ילדים קטנים, מתחת לגיל בית הספר, נסו לבקש מהם את אותה המשימה. הם כנראה יצליחו בקלות רבה (נסו לחשוב למה). ואתם, למעשה, נפלתם בפח של האשליה האופטית.

אנו רואים באמצעות המוח

האשליה האופטית שמוצגת באתגר שבראש הדף היא אשליה אופטית מחשבתית. אך רבים הם סוגי האשליות האופטיות. לכולם מכנה משותף, והוא בכך שאנו תופסים אותם אחרת ממה שהם במציאות. האשליות האופטיות מתרחשות כאשר המוח האנושי מבצע עיבוד לא מהימן של המידע המגיע אליו מהעין האנושית. כך מתקבלת במוחנו תמונה לא נכונה של הנראה לפנינו.

בתמונות או בחפצים שמשמשים לשם אשליה אופטית, ישנו שימוש בצבע, באור ובתבניות שהמוח מכיר, כל זאת כדי לקבל תמונה או חפץ שיטעו את מוחנו. המידע שנצבר בעין האנושית מעובד על ידי המוח, ויוצר אצל המתבונן הרגשה שאינה מתאימה למציאות.

המוח שלנו מעבד מידע חדש על סמך מידע קיים, שאסף בעבר ושהוא כבר מכיר. במקרה של חוסר במידע שמגיע מהעין, המוח מבצע השלמה של המידע החסר. המידע שהמוח משלים זו לא בהכרח יתאים למה שהעין רואה, ואז… יווצר התעתוע.

מה מקור המילה אשליה? תשובה לשאלה זו מעניינת, מכיוון שמקורה הלועזי של המילה אשליה (illusion) הוא במילה הלטינית illudere, שמשמעותה לתעתע.

סוגי אשליות אופטיות

אשליות דו משמעיות הן תמונות או חפצים שיכולים להיראות ביותר מדרך אחת. המפורסמת בהן היא "האגרטל של רובין". הסתכלו בה, האם אתם רואים אגרטל, או שמא שתי פנים?

אשליות מעוותות מעוותות אוביקטים בגודל זהה (לדוגמה: אורך או עקמומיות) כך שייראו שונים בגודלם או מעוותים. דוגמה מפורסמת לאשליה זו היא אשלית 'מולר-לייר'. נסו להבין מי מבין הקווים ארוך יותר.

אשליות פרדוקסליות מתרחשות כתוצאה מתמונה או חפץ שלא יכולים להתקיים במציאות (או שאינם אפשריים באופן פיזי). ניסיתם להבין איך ציוריו של Escher מסתדרים? ציור המפל של אשר הוא דוגמה מפורסמת לאשליה פרדוקסלית. שימו לב שהמים מהמפל נראים עולים כלפי מעלה, לפני שהם נופלים במפל. אך כיצד זה ייתכן? זוהי האשליה הפרדוקסלית הנהדרת.

כשהמוח שלנו פועל נגדנו

האשליות אפשריות הודות לתפקודו של המוח שלנו. המוח האנושי מזהה תבניות ואובייקטים מוכרים. הוא בעצם מרכיב תמונה שלמה מחלקים נפרדים. אומנים מוכשרים יכולים לנצל את כישוריו של המוח האנושי כדי לתעתע בעין האנושית ולגרום לנו לראות דברים שאינם באמת קיימים.

בואו נחזור לאתגר הצבעים. מדוע ילדים קטנים אינם נופלים בפח?

במוחם של הקטנים עדיין לא קיימות האותיות. האותיות הן תבניות שעוזרות לנו מאוד בכל היבטי החיים, אך במקרה הזה מבלבלות אותנו ומקשות עלינו את זיהוי הצבעים.

ראיית צבעים

ישנה גם אפשרות שלא הצלחתם באתגר מכיוון שאתם לוקים בעיוורון צבעים. רוב הלוקים בעיוורון צבעים אינם מסוגלים להבחין רק בין צבעים מסויימים, אך חלקם אינם מסוגלים להבחין בין צבעים כלל.

עיוורון צבעים הוא ליקוי ראייתי מוכר ויחסית נפוץ. עם זאת, לאדם שאינו לוקה בראייתו קשה מאוד לדמיין ליקוי זה.

הידעתם? ליקוי עיוורון הצבעים משפיע על כשמונה אחוזים מהגברים וכחצי אחוז מהנשים.

איך אנו רואים צבעים?

קרינת אור, באורכי גל מסוימים ובעוצמות שונות, מתורגמת לאות חשמלי המועבר מהעין למוח. תרגום זה נעשה על ידי חיישני הצבע בעין.

חיישנים אלו הם חלבונים שונים הנמצאים ברשתית העין, בתוך תאים שצורתם צורת חרוט. תאים אלו נקראים מדוכים. בעין האדם קיימים שלושה סוגי מדוכים, כאשר כל אחד רגיש לאורך גל אחר:

ניתן לחלקם למדוכים אדומים, ירוקים וכחולים.

זהו גרף שממחיש לנו כיצד העין והמוח שלנו מתרגמים את אורכי גלי האור השונים (האור הוא סוג של קרינה, בצורת גל) לצבעים. ככל שאורך הגל גדול יותר, כך הצבע הנראה לנו אדום יותר. ככל שאורך הגל קצר יותר, כך אורך הגל הנקלט בעינינו נראה לנו סגול יותר. ניתן לראות את שלושת המדוכים, האדום, הירוק והכחול, כשלושה גרפים בצורת הר, כאשר הצבע אשר נמצא 'בפסגת ההר' הוא הצבע שאותו מדוך רגיש אליו במיוחד.

בעזרת שלושת המדוכים אנו רואים את כל ספקטרום הצבעים וגווניהם. ניתן להעריך את מספרם בכמיליון גוונים וצבעים בסה"כ!

איך זה קורה?

בכל פעם שאלומת אור חודרת לעיניים ופוגעת במדוכים, רק המדוכים, הרגישים לתחום אורך הגל שבאלומת האור, מגיבים. לעיתים קרובות מגיבים כל שלושת המדוכים, אך כל אחד מהם מגיב בעוצמה שונה.

לדוגמה:

אור כחול, גורם לתגובת שלושת סוגי המדוכים, בעוצמה חלשה.
אור לבן, גורם לתגובה, בעוצמת שיא, של שלושת סוגי המדוכים.

עיוורון צבעים – כיצד הוא נגרם

עיוורון צבעים הוא ליקוי של המדוכים, כך שהמידע המגיע מהעין מועבר לאותות חשמליים לא מדויקים במוח, ולתרגום לא נכון של התמונה.

הסוגים השונים של עיוורון הצבעים מוגדרים על פי המדוכים הלקויים.

עיוורון צבעים מוחלט: בליקוי זה, הנדיר ביותר, כל שלושת סוגי המדוכים אינם פעילים, וכך לא ניתן לראות כלל צבעים, ואף חשים בסנוור תחת תאורה חזקה.

עיוורון צבעים מונוכרומטי: בליקוי זה, מתוך שלושת סוגי המדוכים נותר רק סוג אחד של מדוכים פעילים, וכך לא ניתן לראות צבעים, אלא רק גווני אפור, לבן ושחור.

עיוורון צבעים דיכרומטי: בליקוי זה רק שני סוגי מדוכים מתוך שלושת סוגי המדוכים פעילים, הלוקים בו יבחינו במספר צבעים מוגבלים, על פי סוג הליקוי:

עיוורון צבעים לאדום – ירוק: ליקוי זה, שהינו הנפוץ ביותר של ראיית הצבעים, גורם לקושי הבחנה בין גווני אדום, חום וירוק. הסיבה לליקוי היא פגיעה במדוכים הרגישים לתחום הצבע הירוק.

עיוורון צבעים לכחול – צהוב: ליקוי זה, שהינו נדיר ביותר בראיית הצבעים, גורם לקושי הבחנה בין גווני צהוב לכחול. הסיבה לליקוי היא פגיעה במדוכים הרגישים לתחום הצבע הכחול.

עיוורון צבעים לאדום: ליקוי זה גורם לקושי הבחנה בין גווני אדום וכתום. הסיבה לקיומו של הליקוי היא פגיעה במדוכים הרגישים לתחום הצבע האדום.