הזרוע האחת של הנדנדה היא זו שאתם יושבים בקצה שלה. שמה הוא 'זרוע הכוח' מכיוון שבאמצעותה אתם מפעילים את הכוח שדרוש להרמת המשא. הזרוע האחרת היא זו שעליה יושב חבר שלכם – המשא שעליכם להרים. מסיבה זו, הזרוע האחרת נקראת 'זרוע המשא'.

כאשר אנו עולים על הנדנדה עם חבר שלנו, אנחנו יכולים להתנדנד בחופשיות, מכיוון ששנינו פחות או יותר באותו המשקל, וקיים שיווי משקל בין שתי זרועות הנדנדה. אך מה קורה אם בצידה השני של נדנדה, על 'זרוע המשא', יישב משקל גבוה יותר? למשל – אחינו הגדול? כנראה שתמצאו את עצמכם תלויים באוויר.

איך ניתן לאזן את הנדנדה במצב שכזה? נסו לחשוב מה הייתם עושים, באופן אינטואיטיבי, כדי 'להוסיף לעצמכם משקל'. כנראה שהייתם נשענים לאחור. אך חישבו, מה בעצם עשינו כשנשענו לאחור? הרי אין לנו באמת אפשרות להוסיף לעצמנו משקל. מה שעשינו היה להאריך את זרוע הכוח של הנדנדה. למדנו כבר שבעצם הארכת הזרוע הכוח, אנו מגדילים את הכוח שאנו מפעילים, על אף שהכוח המופעל כלפי מטה (המשקל שלנו) לא השתנה.