הגישה החינוכית

האם בתי הספר מכינים את ילדינו להתמודדות עם ?

צפו בסרטון.

מה אומרים מובילי הדעה?

מה אומרת
הגישה החינוכית

הנאה היא

רבים מהילדים לומדים לקשר את תהליך הלמידה לחוויה שלילית, לשעמום, אפילו לסבל. 

אבל למה, בעצם? כשהם עושים את צעדיהם הראשונים בבית הספר, הם הרי מלאי התלהבות וסקרנות. מכאן שהבעיה לא נעוצה בילדים, אלא בשיטת ההוראה.

בחוגים של אטומיקס, הניסוי שהילדים מבצעים או התוצר שהם בונים משמשים כמגנט, מושכים את הקשב של הילדים, יוצרים התרגשות ומעוררים בהם את הסקרנות ואת הציפיה לגילוי חדש ומלהיב.

בזכות אלמנט ההנאה, ילדים שבעבר נרתעו מהמילה 'למידה' נפתחים מחדש ומראים רצון להקשיב וללמוד. בשיטה זו, החומר שנלמד גם זכיר יותר, כי הוא מקושר לחוויה חיובית.

לפעמים, כל מה שהילד צריך הוא מישהו שיראה לו שלמידה יכולה להיות כיף של ממש. 
כדי לגרום לילדים להיפתח ללמידה, אנו דואגים לעטוף את החומר הנלמד בעטיפה של הנאה, ושמים במרכז את מרכיב העשייה.

התלמיד

בפעילויות שלנו, המדריך משמש כמנחה. הוא מציג את נושא השיעור ואת סיפור הרקע, מרחיב על מושגי היסוד שחשוב שהתלמידים יכירו, ומספק להם משימה והנחיה ראשונית.

מאותו הרגע, התלמידים מקבלים חופש עבודה ומחקר. יהיה עליהם לנסות ולהתגבר על האתגר שקיבלו בכוחות עצמם (בעבודה עצמאית או בקבוצות).

גישה זו נובעת מההבנה הבאה:
כדי שתיווצר במוחו של התלמיד תובנה, עליו לקשור בין חלקי המידע בכוחות עצמו.

לאורך התהליך, המדריך נוכח ומספק חומרי עזר, הכוונה, ומשוב מעודד ובונה, הספציפי למשימה ולאופן תפקודו של התלמיד.

למידה דרך

למידה עיונית דורשת מהילד לספוג חומר לימודי בזמן שהוא עצמו פסיבי. כשהילד אינו שותף פעיל בתהליך הלמידה, ההבנה נשארת שטחית, החומר זכיר לטווח הקצר בלבד וכתוצאה –  הלמידה אינה אפקטיבית.

הקבילו זאת לחיים האמיתיים: איזו חוויה לימודית תהיה זכירה יותר, קריאה/האזנה לחומר עיוני, או התנסות מעשית?

למידה דרך התנסות מעשית מאפשרת לילד לתפוס את החומר הנלמד בחושיו, ולא רק בדמיונו. כשהוא מבצע ניסוי מדעי בכוחות עצמו, מופנמים בתודעה של הילד מספר רבדים שקשורים בניסוי: מטרות הניסוי, מהלכו, תוצאותיו ומסקנותיו.

חוויה רב-חושית מייצרת הבנה מעמיקה ומובילה ליכולת הסקת מסקנות, ואלו הכרחיים לכישורי החשיבה העצמאית שאנו מעוניינים לפתח בילדים כבר מגיל צעיר.

הלמידה היא תהליך דו-כיווני. ילד שמתנסה בכוחות עצמו זוכה לתהליך למידה מעמיק יותר: הוא שואל יותר שאלות וזוכה לפידבק מכווין שמחדד את התובנות שהוא רוכש.

מעבר לכך, אנו רואים פעם אחר פעם שככל שהזיק של החומר הנלמד לחיים האמיתיים גדולה יותר, ובמיוחד אם ניתן ליישם את הידע מחוץ לבית הספר, ילדים מראים יותר עניין ומוטיבציה גדולה יותר ללמוד.

מסקרנות

כל ילד ניחן בדחפים שמניעים אותו ללמוד, חלקם מלידה וחלקם מתוקף התניה חברתית: 

  • סקרנות טבעית
  • רצון בהכרה
  • הצורך להשתלב חברתית

הפעילויות במסלול המדעים של אטומיקס מתוכננות למנף דחפים אלו, כדי לגרום לכך שהרצון ללמוד ולחקור יגיע מהילד, ולא מגורמים חיצוניים.

רק כך הילד: 

  • ייצור עולמות תוכן ויפתח תחביבים,
  • יגדל להיות צרכן ביקורתי של ידע,
  • יפתח חשיבה עצמאית,
  • יבשיל מבחינה אינטלקטואלית,
  • יהפוך בהדרגה ממוּבל למוביל.

מה מספרים ההורים:

תפריט